את, COVID 19, מחזוריות ומערכת החיסון
תקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה מאתגרת עבור כולנו, בכל הרמות. רמת סטרס גבוהה עשוייה להתבטא בחוסר שינה, חרדה, התקפי חרדה - המשפיעים על תפקוד מערכת החיסון. כאשר אנו נמצאות במצב סטרס מתמשך קיימת ירידה יחסית בתפקוד מערכת החיסון.
האם משפיעה המחזוריות החודשית על תפקוד מערכת החיסון? מסתבר שכן. כיצד מתחוללת השפעה זו? בואי נתחיל מכך, שנשים רבות מתלוננות על כך שלפני קבלת הוסת הן נוטות לפתח חום, סימפטומים דמויי שפעת, זיהומים הקשורים למערכת הנשימה העליונה וחולשה כללית. למה זה קורה? האם אנחנו רק מדמיינות? התשובה היא, לא! עובדה היא שהתגובתיות של מערכת החיסון שונה סביב קבלת הווסת.
קצת ביולוגיה
הסיבה נעוצה בהשפעה ביולוגית על תגובתיות מערכת החיסון. מערכת החיסון היא אחת המערכות המורכבות ביותר בגופנו, ואפשר שנתייחס לשני סוגים עיקריים של תגובה חיסונית תאית. אחד המרכיבים הם לימפוציטים מסוג T הנחלקים לשני סוגים עיקריים.
סוג 1. תאי T מסייעים שהם סוג של תאי דם לבנים האחראים לתגובה החיסונית התאית המכוונת את מערכת החיסון כנגד נגיפים (החודרים לתוך התא, משכפלים את מטענם הגנטי וכך מתרבים בקצב מהיר וגורמים להרס התאים) ותאים סרטניים.
סוג 2. תאי T הקשורים לתגובה הקשורה לדם, כלומר מכוונת נגד זיהום חיידקים, רעלנים או טפילים שחדרו למערכת הדם או לנוזל הבין תאי. תאי T הללו גורמים להפרשת ציטוקינים המתרבים ומפעילים תאי B המייצרים נוגדנים שונים הגורמים לתגובה דלקתית המשפיעה על המערכת כולה.
נשמע מורכב? את צודקת. באופן פשטני ניתן לחלק את התגובה החיסונית שתוארה לכזו הממוקדת בזיהומים חיצוניים וכזו הממוקדת סזיהום פנימי.
בהתבוננות על המחזוריות החודשית קיימת תגובה מוגברת של הסוג הראשון של תאי T המסייעים בשלב הפוליקולרי (המחצית הראשונה של המחזוריות- עד הביוץ), השלב שבו רמות ההורמונים נחשבות נמוכות יחסים עד הביוץ. ההגיון הביולוגי הוא הגנה אופטימלית ביותר לקראת הריון אפשרי. זו תקופה שבה הגוף מכוון יותר להגנה מפני חיידקים ווירוסים.
עם הביוץ כאשר יש עליה של אסטרוגן ופרוגסטרון, מתרחש מהפך הורמונלי דרמטי. פרוגסטרון ממריץ שיחרור ציטוקינים היוצרים תגובה דלקתית שמעלה חום ותוקפת טפילים ופולשים אחרים שעלולים לגרום לתגובה כלל מערכתית של זיהום או קריסה מערכתית. הרעיון הביולוגי מאחרי התגובה הוא היערכות למצב אפשרי של הפריה ותחילת הריון, מצב כלל מערכתי.
כתוצאה ממנגנון זה ואופי תגובת מערכת החיסון, התקופה המאוחרת של השלב הלוטיאלי, כשבוע לאחר הביוץ, שאז רמת ההורמונים גבוהה יחסית, הופכת אותנו לרגישות יותר לזיהומים במערכת הנשימה העליונה וכן זיהומים ויראליים וחידקיים. תגובת מערכת החיסון לסוג זה של זיהומים מופחתת, אך התגובה החיסונית לסוג אחר של זיהומים למשל כאלה הנגרמים מטפילים או כתוצאה מזיהום שעלול להגרם מחתך ועלול לגרום לזיהום סיסטמי, עולה.
מה אפשר לעשות?
מודעות להבדלים בתגובות החיסוניות במהלך מחזור הפוריות מאפשר לנו להגן על עצמנו באופן מיטבי. בתקופה שלאחר הביוץ חשוב למשל להקפיד על שעות שינה, להפחית עצימות בפעילות (להוריד מהלך), להגביר פעילות שתעודד את המערכת הפרה- סימפטטית (rest & digest) באמצעות טכניקות תרגול כדוגמת מיינדפולנס, נשימה עמוקה, YIN יוגה. אל לך לנסות "לדחוף קדימה" למרות שאנו תחושת עייפות או חולשה. זה זמן שאת יותר חשופה לזיהומים חיצוניים.
ברמת התחושה הפיזית, שימי לב אם את מתעוררת עייפה, הרגליים כבדות ואין לך כח לפעילות נמרצת- אל תילחמי, הורידי עומס, שני תכניות והתאימי את הפעילות לכוחות שיש לך, זכרי שזו תקופה בה את יותר רגישה וחשופה לזיהומים.
שימי לב!! כאשר את בימי הוסת את מוגנת יותר מפני זיהום חיידקי וויראלי. זו עוד סיבה לאהוב את ימי הדימום.
פעילות גופנית סדירה ומתונה ממריצה משמעותית את פעילות מערכת החיסון. לעומתה, פעילות בעצימות גבוהה גורמת לירידה זמנית בפעילות מערכת החיסון לפני שמתרחשת חזרה לפעילות נורמטיבית – אפקט ריבאונד.
הכירי את גופך BODY HACKING
בתקופות המאופיינות ברמת סטרס גבוהה, כמו התקופה העכשוית שבה עשויות להיות תופעות של חוסר שינה וחרדה, תרצי לשים לב שמשלב הביוץ ואילך תקפידי על הורדת עומסים, עשייה שגורמת להנאה, כזו שתומכת במערכת החיסון. בכדי שתוכלי לעשות זאת באופן יעיל חשוב שתכירי כיצד המערכת משתנה במהלך מחזור הפוריות ותפעלי בהתאם בכדי לא להתיש אותה במצב שהוא מאתגר מלכתחילה.
כיום יש לך אפשרות לדעת בוודאות, ברמה היומיומית היכן אנת נמצאת במחזוריות החודשית. כל אישה יכולה להשתמש במעקב שיטתי יומיומי שמסייע לתיעול מייטבי של התפקוד, הוא כלי נפלא לחיבור לגוף ולדעת מה מצב הבריאות שלה. מדדים כמו איכות השינה, רמת סטרס, דופק, כל אלה משפיעים ומעידים על מדדי בריאות.
בתקופה הנוכחית במיוחד כשרובנו נמצאות בבית חשוב שנשים לב לתזונה שלנו. אמנם זו הזדמנות נהדרת להכין אוכל ביתי אבל חשוב איזה מזון אנו צורכות. כל אחת לפי האפשרויות העומדות לרשותה כדאי להקפיד על תפריט ירקות ופירות טריים- זה מה שגופנו צריך, לא מזון מעובד.
חשוב לוודא כי יש צריכה מספקת של אבץ ומגנזיום במיוחד בשלב הלוטיאלי שיש בו ירידה מסויימת בתגובה החיסונית. נשים בגיל הפוריות משתמשות במגנזיום לבניה של רירית הרחם המתעבה במיוחד בשלב הלוטיאלי. ויטמין D חשוב כתוסף אם איננו נמצאות מספיק בשמש, אצל רובנו בבדיקת דם יתגלה חוסר.
מעקב שיטתי יומיומי אחר סימני הפוריות שינוי בחום הגוף, הפרשות נרתיקיות ואורך מחזורי הפוריות הם כלים יעילים לאמדן מצב בריאות כללי ונשי במיוחד. כיום ניתן להשתמש באפליקציות חכמות בכדי לאסוף את הנתונים ולפענחם לצד שימוש בצמיד סנסור TEMPDROP שמסייע בניטור חום רציף המעיד על שינויים בפוריות (כיום משמש גם לניטור תחלואה).
שירלי פבליק RN,MPH אחות מוסמכת בבריאות האשה ובריאות הציבור. מייסדת הקליניקה לבריאות נשית טבעית העוסקת בייעוץ , הדרכה והתאמה של אמצעי מניעה לא הורמונליים והוראת שיטת המודעות לפוריות. חברת ארגון המורים הבריטי של שיטת המודעות לפוריות. סיוע ומתן חו"ד מקצועית לחברת טמפדרופ בע"מ.